הגולש המקומי

ראשי השבט של החוף שלך

הגולש המקומי

הוא בחוף המקומי שלך

עמוד בחוף שלך. אתה עומד שם? מביט אל הים? מסתכל כיצד פסי הגלים מתקרבים לחבורת הגולשים המתגודדת. האם אתה רואה איך הגולשים מתחילים להפרד בצורה לא מאורגנת בציפייה לא לפספס את הגל מהסט המתקרב? האם אתה מצליח לזהות מי יתפוס את הגל הטוב ביותר? אם לא, תסתכל למרכז החבורה, שם תמצא גולש ללא תזוזה, יושב ומחכה. שים לב כיצד הוא בוחן את קו החוף, בודק שבמקרה לא נסחף מהנקודה שלו. תסתכל כיצד הוא מתעלם מהמולת הגולשים שמסביבו וכמה בטוח ומרוכז במיקומו. שים לב כיצד הוא בוחר לחתור בבטחון מתחת לקו הגולשים בידיעה מוחלטת ששם יגיע הגל הטוב ביותר. שים לב כיצד הראשים פונים לאחור ברגע שהוא עולה על הגל וכיצד עיניהם עוקבות אחרי כל פניה מחושבת וקאטבק מתוזמן. תפנים שהוא יודע הכל על החוף הגלישה הזה ושמגיע לו לרכב על הגל הזה. זה הגל שלו, שהושג לא ע"י קולניות או דפיקות על החזה אלא בגלל שהוא מכיר כל ס"מ בחוף, אוהב כל דבר בו וראה את כל מצבי הרוח שלו.

הסוד שלו

אתה מכיר אותו. הוא תמיד שם. רוב הסיכויים שהוא תופס יותר גלים ממך, שולט בגלשן טוב ממך וסביר להניח שיש לו גם יותר סטייל ממך. אפשר לומר שהוא מכיר את השבירה, את האנשים, את ההיסטוריה של החוף ועם קצת פרגון, הוא יכול להיות גיבור הגלישה שלך. אז מה הסוד שלו? יכולת. יש לו את היכולת לקרוא את סט הגלים המתקרב ולדעת היכן הגלים ישברו עוד לפני שהם יודעים זאת. הוא יודע איזה גל לקחת והיכן לתפוס אותו. כשאתה בטוח שהגל נפתח רק לימין, הוא חותך שמאלה. הוא יודע מתי לעשות קאטבק ואיך לחבר סקשנים, מתי להמשיך על הגל ומתי לצאת (ואיך לצאת), איך לחזור לקו הגולשים מבלי להפריע לאף אחד ואיפה להתמקם בקו. העובדה היא שהדומננטיות שלו בחוף היא תוצאה של ידע הנרכש לאורך זמן ועיקביות נחושה.

גולשי הפרברים

ויש כמובן אותך. והגולשים שאתה גולש איתם. ואותי. והגולשים שאני גולש איתם. יש הרבה מאיתנו. אנחנו גולשים בבוקר, בצהריים, בערב ובסופ"שים. אנחנו עובדים, הולכים לביה"ס, יש לנו אישה וילדים, אולי כלב ותשלומים למשכנתא. אנחנו הרוב ורובנו גולשים בשביל הכיף. מהממים בממוצעות שלנו. אנחנו גולשי הפרברים בתרבות הגלישה. ואם אנחנו בעלי יכולת ממוצעת, הרי נובע שאנחנו היינו רוצים להיות אותו גולש. האמת היא שדרושים רק שני מרכיבים להיות אותו גולש: (1) להיות שם בחוף שלך. תמיד. (2) לגלוש טוב והרבה. תסכלו לדוגמא על חוף הילטון. טופסי והילטון הן מילים נרדפות. המורשת המקומית שלו כל כך דומיננטית שגם הסופרסטארים של היום לא יצליחו לשקשק אותה. למה? ניחשתם נכון, הוא היה שם תמיד וגלש הרבה וטוב. יש עוד הרבה גיבורים מקומיים ואתם מכירים אותם, אם לא בשם אז בפנים.

בוא נודה. רוב הסיכויים שנמשיך להיות גולשי פרברים. אנחנו לא נהיה קלי סלייטר ורובנו אפילו לא נצליח להיות אותו גיבור גולש מקומי. סביר להניח שנשאר ממוצעים, נהנה מאותם ימי גלישה הדחוסים בלוח זמנים צפוף ונסובב את ראשנו בהתפעלות מאותו גולש. אבל אל לנו לשכוח שאם נקדיש קצת יותר זמן לגלישה, נלטש את המיומנות שלנו ונשמור על ראש פתוח נוכל להגיע ולהיות אחד מאותם גולשים טובים בחוף המקומי. גם אם זה לא יקרה, אנחנו נהיה מספיק חדים בשביל לתפוס גל או שניים בשביל להנות, וזה כמובן מהות הספורט.

יש לכם גיבור גולש מקומי. כתבו אלינו ונספר את סיפורו. 

השארת תגובה