חולם על לונגבורד

למה אני הולך על ארוך

חולם על לונגבורד

לונגבורד…?

אני מכיר את המבטים. מה זה…חסקה? לא יכולת לבחור גלשן ארוך יותר? למה שלא תגלוש על דלת וזהו? אז אני מתנצל בפני כל השורטבורדרים, אבל אני אוהב את הלונגבורד שלי. אני אוהב לתפוס את הגלים בקלות, אני אוהב להרגיש את המסה הזאת מתחת לרגליים, אני אוהב יותר לזרום עם הגל ולא “לשחוט” אותו, אני אוהב ללכת בצעדים מוצלבים ומחושבים עד לאף ולבלות שם כמה שיותר זמן ב Hang 5 או Hang 10 ואני אוהב לצאת מהגל בסטייל.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני אוהב גם את הגלשנים הקצרים שלי. פיש (Fish), אגג (Egg), קוואד (Quad) וכל שורטבורד בקולקציה שלי זוכים לפינה חמה בלב בכל פעם שאני גולש עליהם. אבל אני מודה, ברוב המקרים אני מתגעגע ללונגבורד ומצטער שלא ביליתי את סשן הגלישה עליו. איכשהו אני יודע שהגל הזה שגלשתי עליו כרגע היה נרכב יותר טוב, יותר נכון ויותר בקלאסיות עם ה 10.0’ noserider שלי.

לחפש ולמצוא

אז נכון. אני יודע שאני לא יכול לזרוק את הזנב כמוך, ולא אצליח להרשים את החברה עם איזה aerial ואפילו יהיה לי קשה להכנס איתו לצינור, אך את כל אלה שורבורדרים יקרים, אני שמח להשאיר לכם. אני מחפש משהו אחר. אני מחפש את הנקודה הקריטית והמאוזנת בגל ואיך להשאר שם. אני מחפש לנצל את כל הגלשן, את המיומנות ללכת רגוע ושליו על גביו ולבחור אם לתמרן מהזנב, מהאמצע או פשוט להרגע על האף. אני מחפש לצבור מהירות עם אנרגית הים ולא לשבש אותה, להרגיש שלם עם הגל ולא חלק ממנו. ואת זה חברים, אני מוצא רק על הלונגבורד שלי.

הגבול הדק

אז איפה עובר הגבול בין השורטבורד ללונגבורד? כשחושבים על זה, זה פשוט. בניגוד לשורטבורדר, ללונגבורדר יש את אף הגלשן, ורוב הזמן הוא רוצה להיות שם. למעשה ה נוזרייד (Noseride) בשבילו, זוהי תמצית חווית הגלישה – ביטוי ליכולת, לנסיון ולידע שהוא צבר במים. להגיע ולהשאר שם באופן טבעי ומסוגנן נדרשת שליטה, רוגע, נחישות ועיקביות. לכן חברים,לונגבורדינג זו פילוסופיה, הלך רוח, ראי לאישיות הגולש.

לכן כשאתם רואים אותי במים, אל תראו בי מוזר, אל תחשבו שאני חי בהיסטוריה או שרק באתי לגנוב לכם את הגלים…

אני פשוט לונגבורדר.

השארת תגובה