מאז ומתמיד, שייפרים וגולשים רבים התייחסו לאלמנט הרוחב כאחד החשובים בעיצוב הגלשן. רוחב הגלשן משפיע בין השאר על פוטנציאל החתירה ותפיסת גלים, מהירות, יציבות, שמירת מומנטום ויכולת התמרון של הגולש.
כמרכיב מרכזי בתבנית מתאר הגלשן, אלמנט הרוחב מספק מאפיינים ספציפים אשר מאפשרים התאמה טובה לגולש ולתנאי ים שונים. בנוסף, היות ורוחב הגלשן נראה בקלות לעין, קל לגולשים לבחון ולהעריך את השפעתו על תפקוד הגלשן במים. בפסקאות הבאות נסקור כיצד ולמה כדאי לך להכיר את רוחב הגלשן.
רוחב גלשן מתייחס לשלושה אזורים עיקריים – אזור האמצע, האף והזנב. כשניגשים לבחון את רוחב הגלשן יש לבדוק שני פרמטרים בכל אזור:
• מידת הרוחב המירבית באזור האמצע, האף והזנב.
• מיקום הרוחב (היכן מידת הרוחב המירבית ממוקמת).
מידת ומיקום רוחב אמצע הגלשן
המידה והמיקום של רוחב האמצע הינן מבין ההחלטות הראשונות והמשפיעות שהשייפר לוקח בתהליך העיצוב.
מידת הרוחב – בד"כ ככל שהגלשן רחב יותר באזור האמצעי של הגלשן, רמת היציבות ויכולת החתירה גדלה. יכולת התמרון לעומת זאת, תלויה ומושפעת ממידות רוחב הזנב או/ו האף וזאת בשל זוית העיקול בקווי המתאר. למה? ככל שמידת רוחב הזנב והאף קרבות למידת רוחב האמצע, קווי המתאר מתיישרים והתוצאה היא רדיוס פניה גדול יותר/סיבובים רחבים (תרשים א´). ולהפך, ככל שמידת רוחב הזנב והאף קטנות ביחס לרוחב האמצע, קווי המתאר מעוקלים יותר ורדיוס הפניה קטן/סיבובים חדים (תרשים ב´).
מיקום הרוחב – ככל שממקמים את הרוחב מעבר לנקודת האמצע של הגלשן (לכיוון האף), ישנה יותר ציפה באזור המותניים-חזה. ציפה זו מאפשרת לגולש להשתמש ביותר מנוף וממונטום בזמן החתירה ומגבירה את היציבות בעת העמידה על הגלשן. יחד עם זאת, בשל העובדה שיותר מסה מועברת לקידמת הריילס וקווי המתאר באזור האף נעשים מלאים יותר, קשה יותר לתמרן את הגלשן.
בגלשן בו הרוחב ממוקם מאחורי נקודת האמצע (לכיוון הזנב), יכולת החתירה אומנם קטנה, אך יכולת השליטה והתמרון של הגולש גדלים וזאת בשל העובדה שיותר מסה הועברה לאזור האחורי שם הגולש מפעיל את הכח והטכניקה.
מידת ומיקום רוחב אף
גלשנים כדוגמת הרטרו, פיש, אגשייפ, פאנבורד ולונגבורד חושפים את חשיבות אלמנט רוחב האף במגוון עיצובי הגלשנים הקיים כיום.
באופן עקרוני ככל שמידת רוחב האף גדלה, ישנה יותר מסה בקידמת הגלשן וכוח הציפה גדל. בשל כך הגלשן מחליק על פני המים בקלות ומאפשר צבירת מהירות ומומנטום. בנוסף, העברת הרוחב לכיוון קצה אף הגלשן, תשפר את יכולת היציבות של הגולש. מסיבות אלו ניתן לראות רוחב אף גדול בגלשן לונגבורד אשר בזמן הנוזריידינג (Nose-Riding) מספק ציפה, מהירות ושמירת מומנטום המאפשרים לגולש לעמוד עם כל משקלו על קצה האף (ללא הכנסת החרטום מתחת למים).
מידת ומיקום רוחב הזנב
לרוחב הזנב ישנה בד"כ השפעה על סוג הזנב הנבחר. דוגמא לכך ניתן לראות בגלשני הפיש המאופינים בד"כ בזנב רחב.
בדומה לרוחב האף, ככל שרוחב הזנב גדל, כוח הציפה ויכולת החתירה משתפרים. במהירויות נמוכות, מאפיינים אלו מאפשרים את שמירת המומנטום והמהירות והזנב מרגיש משוחרר מספיק לתמרון. בשל כך, זנב רחב יהווה יתרון בגלים נמוכים ומתונים.
השימוש בזנב צר בד"כ נעשה בתנאי ים קיצוניים (גלים גבוהים, מהירים ותלולים) כאשר ישנה אנרגיה רבה לגל והגולש מחפש לשלוט ולהאיט את המהירות. דוגמא לכך ניתן לראות בגלשני הגאן (Gun) הנגלשים בחופי הוואי וקליפורניה, שם הגלים מגיעים לגובה של מעל ל 10 מטר.
איזה רוחב גלשן הוא בשבילי?
רמת הגולש ויעוד הגלשן הינם פרמטרים חשובים בהחלטה על מידות ומיקום הרוחב בגלשן. לגולשים מתחילים אלמנט היציבות (גם בעת החתירה וגם בעת העמידה) הינו בעדיפות על יכולת תמרון בעת הגלישה ולכן גלשן רחב והעברת מיקום נקודת הרוחב מעבר לנקודת האמצע ( לכיוון האף) יהוו יתרון.
בחירה נכונה של מידות ומיקום הרוחב הינה היבט משמעותי לגולשים מתקדמים המעונינים בקידום יכולות התמרון והשליטה. לדוגמא, הזזת מידת הרוחב מאחורי נקודת האמצע (לכיוון הזנב) תהווה יתרון לביצועי כוח מהזנב ולשליטה טובה יותר בתנועת הגלשן.
יש לכם שאלה, מידע נוסף, חוויה, כיתבו אלינו.
