בספרו "ההיסטוריה הלא-רשמית של הגלשן המודרני" כתב קורקי קרול שהמצאת קצף הגלשן היתה פריצת הדרך החשובה והגדולה ביותר בתולדות הגלישה. סביר להניח שהוא די צדק. בשנים הראשונות של הספורט מרבית הגלשנים נעשו מעץ (רדווד ובלזה) ויכלו להגיע למשקל של מעל ל 50 ק"ג. בשל משקלם הרב של גלשני העץ והסכנה של פגיעה פיסית מאחד המפלצות האלה, מרבית הגולשים בשנים הראשונות של הספורט היו גברים. הצגת גוש קצף הגלשן בשנות ה50, שהיה קל מאוד ביחס לעץ, פתח ואיפשר לאוכלוסיות כמו נשים וילדים להכנס לספורט הגלישה.
קצף הפולי-יורטיין (PU)
במרבית המקרים, חומר הגלם בו משתמש השייפר לעצב את הגלשן מורכב מבלוק קצף מוצק אשר מודבק לשידרית עץ. כיום מרבית חו"ג עשויים מקצף הפולי-יוריטיין (PU). קצף זה הוא תרכובת של חומרים פטרו-כימים, קטיליזטורים וחומרים מתסיסים אשר מוכנסים לתוך תבנית סגורה. כאשר התרכובת מעורבבת ומחוממת, מתרחשות שתי פעולות כימיות; היווצרות חומר הפולי-יוריטיין והתרחבותו בתוך התבנית. קצף הפולי-יוריטיין הינו בעל צפיפות חומר גבוהה (ולכן שוקל יותר), אך עדיין נחשב חומר גלם קל יחסית, חזק, בעל גמישות וציפה גבוהה. עם השנים תהליכי ייצור מתקדמים שיפרו את איכות המוצר, הורידו את עלותו, וצמצמו בזבוז חומרים מיותר. מסיבות אלו, קצף הפולי-יוריטיין עדיין הינו הפופלרי ביותר בתעשיית הגלשנים. אחד היתרונות הגדולים של קצף הפולי-יוריטיין זה היכולת לשייף ולעצב אותו מבלי לקרוע או לשבור את החומר עצמו. לאחר שהשייפר מעצב את חומר הגלם, הוא מצופה בפייברגלס ופוליאסטר רזין (Polyester resin-חומר פלסטי נוזלי לציפוי הגלשן). זיהום סביבה והיותו משאב לא ממוחזר ומתחדש מהווה את אחד החסרונות העיקריים של קצף הפולי-יוריטיין. בנוסף פסולת מקצף זה יכולה לסכן בריאותית את אלו העובדים איתו. בשנת 2005 נסגרה חברת קלארק-פום (Clark Foam) שהיה אחד מהמפעלים הגדולים בעולם ליצור תבניות קצף פולי-יוריטיין לגלשנים. סגירתו הובילה לבחינה מחודשת על חומרים חדשים ואלטרנטיבים לייצור גלשנים.
קצף הפולי-סטיריין (PS)
קצף הפולי-סטיריין (PS) הינו בחירה אלטרנטיבית לקצף הפולי-יורטיין. למרות היותו חו"ג חלש וקשה יותר לעיצוב, הוא קל יותר, פחות מזיק לסביבה ואף ניתן למיחזור. לאחר שהשייפר מעצב את חומר הגלם, הוא מצופה בפייברגלס ואפוקסי רזין (epoxy resin). הסיבה לשימוש באפוקסי רזין היא שפוליאסטר רזין ממיס את קצף הפולי-סטיריין.
קצף פולי-סטיריין מורחב (EPS)
קצף פולי-סטיריין מורחב (EPS) הינו הגרסה הקלה לקצף ה PS. בשנים האחרונות השימוש בקצף EPS נעשה פופלרי ביותר. קצף זה מורכב מכדורי קצף קטנים ומוצקים שהודבקו ביחד תחת לחץ ליצור חו"ג אחיד. חברת סרפטק (surftech) משתמשת בקצף זה לייצור את גלשני הטופלייט (Tuflite) וגלשני הפייר-ווייר (Firewire). היתרון המשמעותי ביותר של קצף זה הוא היותו הקל מבין השלושה שהוזכרו ובעל יכולת ציפה מצוינת. החסרון הבולט של קצף זה הוא הנטייה לספוג מים במהירות (במידה ויש פיצוץ או סדק בגלשן). בעקבות פיתוחים חדשים חל שיפור מסוים בנושא, אך ישנם גלסרים (העוסקים בציפוי הגלשן) אשר ממליצים לצפות את הגלשן בחומר למניעת סדקים טרם ציפויו הסופי באפוקסי רזין. מרבית הגלשנים העשויים מקצף EPS מעוצבים ע"י מכונה בשל הקושי לעצבו באופן ידני (לכן סביר להניח שאם הזמנת גלשן שמותאם אישית הוא יעוצב מקצף PU ולא מEPS).
אז מה הקצף שלך?
כשבוחרים גלשן ושוקלים באיזה קצף להתשמש, מומלץ לשקול שני מאפיינים: משקל וציפה. כשמשווים בין שלושת הסוגים, גלשן ה PU (העשוי מחו"ג בעל צפיפות גבוהה) אומנם ישקול יותר אך יהיה חזק ויחסית קל לתיקון. לעומת זאת גלשן ה PS/EPS (העשוי מחו"ג בעל צפיפות נמוכה יחסית) יהיה בעל יכולת ציפה מצוינת ולכן יקדם אלמנטים כגון חתירה ומהירות שיאפשרו גם לקצר את אורך הגלשן. בנוסף לגלשני ה EPS יש נטייה להשמר לאורך זמן ולהיות עמידים מפני שקעים (במידה ואין סדקים או פיצוצים). לאלו המתלבטים באיזה גלשן לבחור, מומלץ לנסות קודם לכן את הסוגים השונים ולבחון איך הם מרגישים ומגיבים במים.
