תכירו: ה"קוואד"
הקוואד (Quad), גלשן עם ארבע חרבות, עושה הופעה מחודשת. ישנם האומרים שהקוואד ישנה את ספורט גלישת הגלים ואולי אף ידחוף לשוליים את הטראסטר (Thruster) בעל שלוש חרבות. גולשים כמו קלי סלייטר, ברוס איירונס ונתן פלטשר לא מהססים לגלוש עם הקוואד בסבב המקצועי ולנפץ את הסטאטוס קוו של הטראסטר ששולט מעל ל 30 שנה בעולם הגלישה.
הקוואד, אשר עיצובו בעיקר נזקף לזכות השייפר גלן ווינטון, פותח בתקופה בה מרק ריצרד´ס גרף ברציפות את אליפויות העולם שלו (1979-1982). באותה תקופה, שייפרים וגולשים רבים שאפו לקדם את יכולות הטווין-פין (twin-fin) של ריצ´רדס וחיפשו את האיזון בין יכולות הביצוע של חרב אחת לשתי חרבות. אך כתוצאה מחוסר היכולת של הקוואד לקדם משמעותית את עיצוב הטווין-פין, הטראסטר תפס את הבמה באופן מלא ודומיננטי והקוואד נקבר תחת ערמות האבק של חדרי השייפינג.
כשבוחנים את היסטורית עיצוב הגלשן, מערכת 3 החרבות בגלשן שלטה באופן דומיננטי וללא טוען ממשי "לכתר" בעוד כל האלמנטים האחרים של הגלשן נחקרו, נוסו, קודמו ועברו תהפוכות בכל היבט אפשרי. אך לאחרונה מעצבי גלשנים מיישמים מערכת 4 חרבות בעיצובים מודרנים, תוך שילוב של רוקרים, פויילים ורלייס שונים עד לתבניות מתאר ועיצובי תחתית מגוונים. מגמה זו נועדה לפרוץ גבולות ולאפשר לגולש יכולות ביצועיות טובות יותר.
קלי סלייטר מדגים את איכויות הקוואד
האם הקוואד טוב יותר?
הדעות שונות ומגוונות, אך אפשר לאמר מס´ דברים על הקוואד:
הקוואד בהחלט מרגיש מהיר יותר מהטראסטר. הורדת החרב האמצעית משחררת את הגלשן מכח התנגדות החרב ומאפשרת תנועת מים מלאה בין הריילס. דבר זה תורם לגולש הממוצע, שבהרבה מקרים רוצה לצבור מהירות ו"לרוץ" על הגל. לאלו התוהים האם הוספת שתי חרבות נוספות במקום אחת לא תאט עוד יותר את הגלשן, התשובה נמצאת לא במס´ החרבות, אלא באופן ומיקום החרבות בקוואד, החרבות ממוקמות בצידי הריילס ועובדות יחדיו לספק יכולות תמרון ושליטה תוך שחרור מלא של זרימת המים בקו האמצע.
הקוואד הוא בעל יכולת תמרון מצוינת. לעומת הטראסטר והטווין-פין, בקוואד החרבות ממוקמות יחסית קדימה (לכיוון האף), באזור שמתחת לרגל האחורית של הגולש. מיקום זה מאפשר זויות פניה חדות יותר והתוצאה הסופית היא גלשן בעל יכולות תגובה גבוהות אשר מאפשר לגולש להגיע לאן שהוא רוצה ומהר.
הקוואד גם עובד טוב בגלים גבוהים. למרות שהוא בד"כ מקושר לגלים נמוכים-בינונים, שילוב נכון של אלמנטים כמו תבנית מתאר הגלשן, רוקר וריילס, משפר את יכולת האחיזה של הקוואד בגל (אף מעל ליכולת הטראסטר). גולשים כמו טום קארן, טום קארול, ברוס מקי ואחרים שגלשו בחופי גלישה כמו "מבריקס" (Mevircks), "מלתעות" (Jaws) ו"הצינור" (Pipeline) העידו על יכולת האחיזה והשליטה של הקוואד בגלים מהירים, תלולים וחלולים. לעיתים קרובות, בים גבוה ואתגרי, מגע הגלשן עם המים מתבצע רק באזור הריילס ולכן הימצאות שתי החרבות בתוך המים בזמן ההשענות על הריילס מייצבת את הגלשן ותורמת ליכולת השליטה של הגולש.
הקוואד הוא דינאמי ורב תכליתי. מערכת חרבות נשלפות (removable fin systems) כגון FCS ו Future מאפשרת לגולש לבדוק מגוון רחב של קומבינציות שונות של מיקום, צורה וסוג חרב.
אז למה הקוואד לא נפוץ?
אחת הסיבות היא שהרבה מהגולשים המקצוענים עדיין מרגישים שעיצוב הקוואד לא "נכבש" ושהוא פשוט הולבש על עיצובי גלשנים כגון ה semi-fish, וה twinnies. בנוסף הגולשים אינם מרגישים שיש להם בעיה מיוחדת עם הציוד הנוכחי. לדוגמא, טראסטר עם קונקייב מעודן הוא גלשן שיעבוד מצויין; יחתוך את הגל בצורה טובה, יתאושש מהר מזריקות זנב ו aerials (ביצועי אוויר) וכו´. לכן רבים מהגולשים טוענים: "אם זה עובד למה לשנות".
האם הקוואד בשבילך?
ללא ספק הקוואד הוא גלשן בעל יכולות גבוהות, אך ישנן עדיין שאלות פתוחות לגביו ולכן הוא יכול לצפון בתוכו פוטנציאל לבעיות עיצוביות. לדוגמא, הורדת החרב האמצעית יכולה להשאיר "ואקום" בקו הגלשן המרכזי ולפגוע ביכולת החזרה והמעבר מתמרונים. יחד עם זאת ניתן לגשר על פער זה ע"י קירוב החרבות האחוריות לסטרינגר (שדרית הגלשן) ושילוב עיצובי תחתית כגון קונקייב כפול באזור הזנב, V עמוק בין החרבות, רוקר מאוזן וקווי מתאר תואמים. הקוואד רץ מהר וחופשי, יכולת התמרון שלו גבוהה ולכן בד"כ ניתן לקצר את אורך הגלשן מאורך הגלשן הממוצע שלך.
לסיכום, אם ברצונך לרכוש קוואד מומלץ לנסות אותו קודם לכן. בדוק את החולשות והחוזקות שלו ובמידה ואתה מרגיש טוב עליו, וודא שאתה פונה לשייפר מנוסה שיוכל לעצב לך קוואד נכון ומתאים לצרכיך.
יש לכם חוויות עם הקוואד, המלצות וטיפים חשובים, כיתבו אלינו.
למבחר הגלשנים שלנו לחץ כאן>
